שער הגמול - רמב''ן נ״ד

1 אבל היות הנפש נגדרת במקום אם יתקשה למתחכמים על תורת ה' נשיב להם בזה האפשרות ששמנו לפניהם בחוטאי גיהנם ואי אפשר לפרש יותר מזה בגן ועדן העליונים הנזכרים למעלה אבל כוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בגן עדן וענינו משל שאינו אמת ואין דברי רבותינו זיכרונם לברכה וקבלת האבות נוחי הנפש באלו הענינים דברי הבאי או משל בטל המליצה אלא הכל אמת ואמונה חיצון ופנימי מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות וזוכה בו כל אחד ואחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמולו ולפיכך אמרו בויקרא רבה כ"ז א' אמר רבי אלעזר ברבי מנחם "ונחל עדנך תשקם" אין כתיב כאן אלא "ונחל עדניך" מכאן שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו ובאמת כי במקום הזה גן עדן משמש עוד בגמול גשמי ממש לזמן התחיה והוא מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה תענית לא א עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן וכן אמרו עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים בגן עדן והוא יושב ביניהם וכל אחד ואחד מראהו באצבע כאילו רואהן שנאמר "הנה אלהינו זה" וזה עונג ושכר עתיד בזמן התחיה והראות השכינה כאילו מראה באצבע מתוך המחול השגת המעלה ועונג התיחדות מתוך שמחה גופית כי יגיעו אנשי העולם ההוא למעלת משה רבנו שנתעלה נפשו על גופו עד שבטלו כחותיו הגופיות והיה מלובש בכל שעה ברוח הקדש כאלו ראיתו ושמיעתו בעין הנפש בלבד לא במצועי העין הגופי כאשר יעשו שאר הנביאים בהתבטל הגוף והתפשט הנפש מכחותיו שיאצל עליה רוח הקודש ותראה בראות עצמה כאשר יראה מיכאל וגבריאל והיא הראיה האמתית והשמיעה הנכונה כי אין למתפלספים מבטלי התורה כפי רצונם טענה מוכרחת עלינו שיכחישו אמונתנו שאנחנו מאמינים שיש לגבריאל ראיה או שמיעה ותקרא אותה "השגה שהיא מגעת אליו מן מיכאל" על דרך משל וכן הנשמות מספרות זו עם זו כמו שזכרו רבותינו זיכרונם לברכה ברכות י"ח ב' ואין הכוונה לסיפור בשפה וחתוך לשון אך שיש הודעה והשגה לנפשות זו מזו והנה יצאנו מענינו ובאנו לגעת בסודות הנבואה וראיות החסידים שרואין המלאכים ואמרו באגדה במדרש "מה רב טובך אשר צפנת ליראך" והנה כבר נתבארה אמונתנו בגן עדן ונרמזה כפי הראוי.